भजन संहिता 17

תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהוָה ׀ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃

מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃

בָּחַנְתָּ לִבִּי ׀ פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל־תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל־יַעֲבָר־פִּי׃

לִפְעֻלֹּות אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי מַרְתִּי אָרְחֹות פָּרִיץ׃

תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלֹותֶיךָ בַּל־נָמֹוטּוּ פְעָמָי׃

אֲנִי־קְרָאתִיךָ כִי־תַעֲנֵנִי אֵל הַט־אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי׃

הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מֹושִׁיעַ חֹוסִים מִמִּתְקֹומְמִים בִּימִינֶךָ׃

מְרֵנִי כְּאִישֹׁון בַּת־עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי׃

מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי׃